האימפקט החברתי – מדד לחיים משותפים

בשנת 2021, כחלק מתהליך אסטרטגי שנתמך על ידי UJA- הפדרציה של ניו יורק, ביצענו סקרים בקרב בוגרי הגרעינים ובקרב ילדי הרווחה שלקחו חלק בפעילות, זאת בכדי להעריך את ההשפעה החברתית של גרעיני אודי בהשגת שתי המטרות העיקריות שלה (שבירת חומות בין מגזרים ושבירת חומות בין מעמדות חברתיים).

By |2024-04-17T17:39:08+00:0017/04/2024|מאמרים|0 Comments

המערכת הישראלית: משבר מתמשך עלול לאתגר את יסודות הביטחון הלאומי

משבר הקורונה המשולב – הבריאותי, הכלכלי, החברתי והממשלי – מתאפיין באי-ודאות רבה, מחליש את יכולת ההתמודדות הלאומית ולכן פוגע בביטחון הלאומי. בישראל שני מרכיבים שמעצימים את נזקה של מגפת הקורונה: המשבר החוקתי-הפוליטי והריכוזיות של המערכת הציבורית. אלה פוגעים בלגיטימיות השלטונית, סודקים את החוזה בין הציבור להנהגה ויוצרים מצב שבו נפגעת היכולת להתמודד עם המגפה ועם השלכותיה. אופן ניהול המגפה פגע באמון הציבור, בסולידריות החברתית, באיתנות הכלכלית ובהתגייסות האזרחית למאבק בקורונה, ולכן שיבש את הרציפות התפקודית של המערכת הלאומית. ההשלכות הקשות של המגפה יימשכו בשנת 2021 גם לאחר תחילת החיסון. גם אם המגפה תתפוגג בהדרגה במחצית השנייה של 2021, השלכותיה הסוציו-אקונומיות העמוקות ילוו את ישראל לתוך 2022.

By |2024-04-16T14:08:42+00:0016/04/2024|מאמרים|0 Comments

דוח ה-OECD מציג: מציאות דו-קוטבית בישראל

"עדות בינלאומית נוספת ליציבות ולעוצמה של הכלכלה הישראלית". לשר האוצר, משה כחלון, יש תגובה קבועה מראש לכל הדוחות והדירוגים שמפרסמים הגופים הבינלאומיים השונים העוקבים אחר כלכלת ישראל. גם הפעם הייתה מלאכתם של דוברי האוצר קלה. ועדיין, תהיה זו טעות להסתכל על דוח ה-OECD כאחרון בשורת פרסומים המחמיאים לקברניטי הכלכלה. נכון, שבחים לא חסרים בו - אבל הם מספרים רק חצי מהתמונה, ובמקרה הזה חצי תמונה גרועה משקר. כי דוח ה-OECD מציג את ישראל כמדינה דו-קוטבית: כלכלת הייטק ופיננסים משגשגת מול כלכלת פריון נמוך בענפים האחרים, כלכלת תל-אביב מול כלכלת פריפריה, כלכלת חילונים-דתיים-לאומיים מול כלכלת ערבים-חרדים, טווח קצר חיובי ואופטימי מול טווח ארוך פסימי ומדאיג. אבל יש גם גורמים מאחדים: כולנו סובלים ממחירי דיור גבוהים ומגודש בלתי נסבל בכבישים. גם זו נחמה.

By |2024-04-16T13:54:58+00:0016/04/2024|מאמרים|0 Comments

כך ממלאים תנועות הנוער את החלל הריק שמותירה מ' החינוך

מערכת החינוך כך ממלאים תנועות הנוער את החלל הריק שמותירה מ' החינוך תנועות וארגוני נוער נכנסים לחלל הריק שמותירה מערכת החינוך, ששמה יותר דגש על ציונים והישגים ופחות על ערכים ובניית גשר בין השבטים השונים בחברה הישראלית • התקציבים אמנם צמחו ומספר החניכים גדל, אך עוד רחוקה הדרך עד שהחינוך הבלתי פורמלי יקבל את המקום הראוי לו

By |2024-04-16T13:44:16+00:0016/04/2024|מאמרים|0 Comments
Go to Top